פסק-דין בתיק ת"א 14478-07

1. לפני תביעה לפיצויים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה מנפילת תא טמפרטורה ומכונת כרסמת ממשאית הובלה פתוחה.

2. התובעת היא חברה פרטית שבבעלותה מפעל לייצור אנטנות והיא עוסקת בתכנון, פיקוח, ייצור ומכירת אנטנות מכלולים ומערכות לתדרי רדיו.

3. הנתבעת 1 שהיא גם צד ג' 1,  התקשרה עם התובעת בהסכם לקבלת שירותי העברת ציוד למפעלה של התובעת, כאשר בהסכם נדרשה הנתבעת 1 להעברת הציוד במשאית סגורה עם דפנות.

4. הנתבעת  2 היא חברת ההובלות שהתקשרה בחוזה קבלנות עם נתבעת 1 והיא ביצעה את ההובלה בפועל של שתי מכונות: תא טמפרטורה וכרסומת, במשאית פתוחה עם מנוף אשר הייתה בבעלותה ובהחזקתה.

5. צד ג' 2 היא חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), אשר שילמה לנתבעת 2 סכומי ביטוח על פי פוליסה שהייתה קיימת ביניהן. נתבעת 2 שלחה לכלל הודעת צד ג' בטענה כי על כלל מוטלת החובה מכוח הפוליסה שהונפקה, בטענה כי אם יוטלו עליה חובות לפיצוי נוספות כלל טוענת כי בכל מקרה אין הפוליסה מכילה פיצוי בגין נזקים עקיפים.

6. התובעת התקשרה כאמור עם נתבעת 1 לקבלת שירותי הובלת תכולת מפעלה מרחוב המכתש 6 לרחוב המנור 3 בחולון. הובלת תכולת המפעל ארכה שלושה ימים (מיום 25.6.06 ועד ליום 27.6.06) אשר במהלכם בוצעו הובלות רבות של תכולת מפעל התובעת. במסגרת העברת מפעל התובעת, הובילה הנתבעת 2 ביום 27.6.06 תא טמפרטורה וכרסומת במשאית פתוחה. ההובלה כללה את העמסת המכונות, קשירתן וכן נסיעת ההובלה עצמה. במהלך נסיעת ההובלה בעת פניית משאית נתבעת 2, נפלו תא הטמפרטורה והכרסומת מהמשאית המובילה, נחבטו בקרקע וניזוקו.

7. הצדדים אינם חלוקי בדבר עצם קרות התאונה, הנזק, ערכי הכינון וערכי השיפוי ולמעשה חוות הדעת השמאית שהוגשה הנה מוסכמת. סך נזקיה של התובעת על פי כתב התביעה הנם בסך של 141,094 ש"ח.

האחריות לנזק :

8. התובעת סבורה כי נתבעת 1 אחראית לפצותה עקב הפרת התחייבותה להעביר את הציוד למפעלה כאשר הוא שלם ותקין. מנגד טוענת הנתבעת 1 להעדר עילה והעדר יריבות. הנתבעת 1 טוענת כי הציוד ניזוק עת היה בחזקתה המלאה של נתבעת 2 וכי הנזק נגרם בשל מעשיה של נתבעת 2, מעשים שאינם צפויים והם אלו שמנעו מהגעת הציוד למפעלה של התובעת. הנתבעת 1 טוענת כי אם ייקבע כי הפרה התחייבויותיה הרי עומדת לה ההגנה בסעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970.

9. התובעת טוענת כי נפילת הציוד ארעה עקב רשלנותה של נתבעת 2 אשר התרשלה בקשירת הציוד ו/או בנהיגה לא זהירה ועל כן נפלו המכונות וניזוקו. הנתבעת 2 טוענת כי בינה לבין התובעת לא  היו קשרים עסקיים, כי הנתבעת 2 שימשה קבלן משנה של הנתבעת 1 - עמה בלבד התקשרה בהסכם לביצוע עבודת ההובלה. הנתבעת 2 לא הייתה צד להסכם בין הנתבעת 1 לתובעת ועל כן אינה יודעת את אשר סוכם בין הצדדים בכל הקשור להובלת הציוד.  

10. סבורני כי בנסיבות המקרה דנן, אין מקום לספק בעניין אחריותם של נתבעת 1 ונתבעת 2 לקרות הנזק. נתבעת 1 התרשלה כלפי התובעת בכך שנשכרה על ידיה לבצע העברת ציוד למפעלה החדש, כאשר בתנאי החוזה התבקשה מפורשות כי ההעברה תתבצע במשאית סגורה לצורך שמירה על הציוד. התובעת לא הייתה צד למו"מ בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 ולמעשה לא היה לה כל יכולת פיקוח על אופן ביצוע העברת הציוד ואם הייתה מתבצעת העברת הציוד במשאית סגורה הרי ככל הנראה הנזק היה נמנע אף הוא . אין ספק כי נתבעת 2 התרשלה בהעברת הציוד על פי עדות מנהלה בחקירתו הנגדית, אולם אין בכך לפתור את נתבעת 1 אשר בחרה להיעזר בקבלן משנה - נתבעת 2 לשם ביצוע ההובלה וקיום ההתחייבות החוזית שלה מול התובעת.

11. לפיכך אני סבור כי מכוח העילה הנזיקית והעילה החוזית אחריות הנתבעות ביחד כלפי התובעת לפיצוייה על נזקיה בשיעור של 30% לפתחה של נתבעת 1 ו-70% לפתחה של נתבעת 2 בכל הנוגע לנזקים התוצאתיים אשר יצוינו מפורשות לעניין חלוקה זו.

הנזק :

נזקים ישירים :

12. התובעת טוענת כי במו"מ שנוהל עם מר רפי דב מנהל נתבעת 1 הוסכם שביטוח הציוד בהובלה הוא בערכי כינון "חדש תמורת ישן" וזאת במקום ההפחתה במחיר ההובלה שהתבקשה על ידי התובעת.

13. התובעת צרפה חוות דעת שמאית לפיה הציוד שניזוק אינו ניתן לתיקון. התובעת מפרטת בכתב התביעה את נזקיה בערכי כינון: נזקים ישירים:תא טמפרטורה - 21,170$ כרסומת - 7,000$. התובעת טוענת כי על חשבון הנזק שנגרם לה, פוצתה על ידי חברת הביטוח שלה בסכום של 9,782$. יתרת נזקיה עקב אובדן הציוד הנה בשיעור של 18,388$ שהוא שווה ל-82,562 ש"ח לפי שער הדולר ביום קרות הנזק (4.49 ש"ח לדולר).

14. מר מוסקוביץ מנהל התובעת ציין כי נגרמו לו נזקים ישירים, נזק לציוד, השכרת תנור חלופי, הובלה אווירית דחופה של התנור החדש מארצות הברית אשר מגיע כחודשיים לאחר ההזמנה ומועד ההגעה אינו בשליטתו. באשר להשכרת כרסומת הרי שההשכרה עצמה התבצעה בתקופה שבין חודש יולי לאוקטובר. עד למועד ההזמנה של הכרסומת ניהלה התובעת מו"מ כאשר רק לאחר חצי שנה מקרות האירוע הוזמנה כרסומת חדשה. בינואר הוזמנה הכרסומת אשר הגיעה בפועל רק בחודש מאי.

15. מר משה מוסקוביץ, מנכ"ל בתובעת, הצהיר כי ניהל מו"מ עם מר רפי דב, מנהל הנתבעת 1 עובר לביצוע ההובלה, והוסכם בשיחה כי ביטוח הציוד יהיה בערכי כינון "חדש תמורת ישן" וזאת במקום הפחתה במחיר ההובלה שהתבקשה על ידי התובעת לאור ההיקף הגדול של העבודה ויכולתה של התובעת לקבל הנחה ממובילים אחרים.

16. מר משה מוסקוביץ נחקר על תצהירו וציין כי לראשונה דיבר עם מר רפי דב מנהל הנתבעת 1 ביום 28.5.06 בשעה 11:30, כאשר את ניהול המו"מ עמו ערך יחד עם עובד נוסף מחברת התובעת בשם מר קובי הרפז, שכיהן כמנהל כספים  אולם אינו עובד אצל התובעת יותר. ניהול מו"מ כולל בקשת הצעות בכתב כמו במקרה דנן ולאחר קבלת הצעה בכתב העד ציין כי בחברה עוברים על ההצעות ובודקים אותם לקראת הוצאת הזמנה בכתב. גם במקרה זה יצאה הזמנה בכתב.  עוד סיפר כי במו"מ שניהל מול נתבעת 1 נתבעת 2 כלל לא הייתה מעורבת ולמעשה לא ידע על קיומה. העד הוסיף כי ביקש מהשמאי לבדוק את הנזקים הישירים בלבד, היות והוא סבור כי אין זה מתפקידו להעריך את הנזקים התוצאתיים שנגרמו לתובעת. אם כך ישנה טענה כי ניהול מו"מ על ערכי הכינון נעשתה בעל פה ומול גורם נוסף מחברת התובעת אשר לא הובא לעדות.